79. הלוואות ה 90/10 מעלות בי פלאשבקים של משבר הסאב פריים

הייטקיסטים יקרים, נו באמת – קניתם דירה מקבלן עם מימון של 90%? הצחקתם אותי. אתם לא שם. יש לכם כסף, אין צורך בהלוואת ה-90/10 המפורסמת לשמצה. גם אם קוראים לזה “הטבה” של 20%, עדיף פשוט להביא מהבית את הכסף ולקבל את אותה הנחה – בלי השטויות מסביב.

ועכשיו, קחו סיפור מסח’בק על אח שלי מ-2003. גם הוא היה הייטקיסט, עם סטארט-אפ טרי שעשה גיוסים והחזיק משרדים פה ובסן חוזה. העובדים שם? לא התחשק להם לגור בשכירות. יכלו להרשות לעצמם וילה נחמדה בשכונה טובה, בלי משכנתא רצחנית. תזכרו, זו התקופה של הלוואות הסאב-פריים – רק שאלה היו לאנשים בלי יכולת לשלם. מעליהם היו הלוואות Alt-A, ולמעלה-למעלה – Prime. החבר’ה שלנו היו פריים.

אז מה הציעו להם הכרישים של המשכנתאות? “עזבו 30 שנה, קחו 100 שנה! ובמקום הלוואה על חצי וילה – תקבלו 150% ותיקחו שתיים במחיר של אחת.” בן אדם בן 30 עם הלוואה ל-100 שנה? נשמע בדיחה. הברוקר חייך: “עזוב אותך, לא תחזיק את זה עד גיל 130. תמכור אחרי כמה שנים ברווח יפה, ההייטק חזק, הנדל”ן טס, סן חוזה מתפוצצת מביקוש.”

והאמת? הוא לא טעה – 2003 עד 2008 היה חלום: אייפון, ענן, SaaS, סן חוזה שהתפוצצה והפכה לעיר השלישית בגודלה בקליפורניה אפילו יותר גדולה מסן פרנסיסקו. רק שהחבר’ה שאלו שאלה חכמה: “ואם לא נמכור?” – והברוקר כבר היה מוכן: “יש ביטוח חיים. אל תדאגו, גם אם לא תגיעו לגיל 130, הפוליסה תסגור את הפינה.”

חלקם קנו באמת שתי וילות עם אותה החזר חודשי, פשוט במקום ל-30 שנה – לעסקה עם השטן ל-100 שנה. ואז הגיעה 2007, הסאב-פריים קרס – והפעם לא רק “העניים” נפלו, אלא כולם.

הבועה מתפוצצת ההייטקיסטים שלנו נפגעו כמו כולם, אז מה עשו? מצד אחד אפשר להחזיר את הדירה לבנק ולוותר על ההלוואה כי היא נון ריקורס, בכך נצא מהסיפור רק עם הפסד הריבית ששילמנו במשך 3 שנים - לא נורא יחסית לטרגדייה מסביב. אבל בעייה - מרגע שעשית מעשה שכזה אתה מוגדר מוגבל בבנקים ולמעשה אתה מוקצה לתמיד. לאנשי סאב-פריים לא הייתה בעייה לפעול כך, אך חבריינו ההייטקיסטים מחזיקים מניות בחברה אשר עומדת לפני אקזיט (כן בסופו של עניין נמכרה ללוסנט באקזיט חביב ורווחי) מה שהם עשו זה לבלוע את הצפרדע: למכור את הוילה השנייה (אשר מלכתחילה לא תכננו לרכוש) בהפסד ניכר. הפעולה של ספיגת כל ההפסד ע"י גיבורינו הייתה אפשרית כי היו להם חסכונות יפים (שעכשיו הפכו פחות יפים) ולמעשה כל השאר הרוויחו יפה מהעסקה. הברוקרים אשר גזרו עמלות תיווך על 2 וילות במקום על אחת, הבנקים למשכנתאות אשר קיבלו תשלומי ריבית גבוהים (מכירים את שיטת שפיצר? בשנים הראשונות הלקוח מחזיר רק את הריבית ובכלל לא מצמצם את החוב) וחברות הביטוח שעשו ביטוח חיים כפול וכעת הלקוח סיים אותו מבלי למות. וכמובן עורכי הדין וגובי המיסים (בארה"ב יש גם מס עירוני גם מס מחוזי וגם מס פדרלי, ברוך השם) קצת מצחיק הבנקים שעשו את העסקה מולם דווקא הרוויחו יפה על גבם למרות משבר הסאב-פריים. ממש כמו הציטוט של שחקן הפוקר Amarillo Slim : "אם אינך מזהה מי הסאקר בשולחן – סימן שזה אתה." אך גם יש צדק פואטי: אותם בנקים , לפחות רובם, פשטו את הרגל כי הנזק הזה של הסאב פריים היה רב מניצוצות האור של הפריים. מוסר השכל קטן:

1. גרידיות? תמיד הייתה ותמיד תהיה. גם AI לא יציל אותנו מעצמנו.

2. הכרישים זזים מהר, הרגולטור זוחל – יצרתיות בה הבועה רק מתנפחת עוד ועוד.

3. ואם מחר יציעו לכם שתי דירות ביקנעם כי אנווידיה פותחת שם קמפוס, ויש רכבת, כביש 6, שדה תעופה, שלום עולמי עם בני דודינו – תזכרו: כל זה כנראה יקרה, אבל לא בטוח שאתם תהיו אלה שתרוויחו מזה.
   

גילוי נאות: זה לא ייעוץ השקעות (לסח’בק כבר אין רישיון ייעוץ, תירגעו). סח’בק גם לא מחזיק נדל"ן כל הכסף בשוק ההון. לא דוגמה לפיזור בריא, כן? פשוט המקצוע והנסיון שלי. הדעה שלי על אנווידייה היא אישית בלבד. רוצים עוד? כנסו לעמוד הגילוי נאות ותעשו לכם שיעורי בית. מצרף כאן תמונה של סן חוזה ממערבוני הספגטי, לא תמונה אמיתית אבל רק לפני 100 שנה נראתה כך.