85. הגורם הטקטי אשר ישמור עלינו מלשחות ערומים במפולת המתרגשת עלינו לרעה

יפים שלי, גם אתם יודעים שמפולת ענקית מגיעה. סח'בק לא מתכוון לתאר כאן מתי ולמה היא תגיע, פשוט כי אני ממש לא יודע. אני מקבל את הקביעה של עמיתי/ידידי (אחרי 18 שנה של חברות אפשר גם להוסיף "הוותיק") אורי גרינפלד מאגם לידרים וכמובן מהפודקאסט המקצועי מנועי הכסף, שהוא במקרה גם כלכלן מאקרו אשר אני מעריך מאד. לפי אורי לבועות יש שני כללים: 1. שהן תמיד מתפוצצות. 2. שאף פעם לא נדע מראש מתי הן תתפוצצנה. אז תנו לי לאמלק לכם: מפולת נוראית מגיעה, אבל יש גם חיים שימשיכו אחרי המפולת הזו.

נחזור רגע לבסיס: ההשקעות הכי חשובות שלנו בכלל לא מופיעות בתיק ניירות הערך. זה המשפחה, זה אנחנו עצמנו – הראש, הגוף, הנשמה והתחביבים שעושים לנו טוב. גם הקריירה נכנסת פה, כן, גם אם כרגע קיבלנו בעיטה בגלל איזו בועה שהתפוצצה. זה לא סוף הקריירה – זה רק עוד פרק. כל שאר הנכסים שאנחנו צוברים? הם רק כלים שנועדו לשרת את המטרה הזו. כמאמר הפתגם האנונימי: "הדברים הכי טובים בחיים אינם דברים"

עכשיו, דילוג מהיר לעתיד – נגיד לעוד עשר שנים קדימה. לא משנה כמה עמוק ניפול במפולת הבאה, שוק ההון יהיה גבוה יותר מהיום. תמיד היה כך, תמיד יהיה. אז מה הדרמה? אם הגרף בסוף תמיד עולה, למה להיכנס ללחץ כל פעם שהקו קצת יורד, או אפילו מתרסק?

אז זהו... שפומו וחרדה הם בעצם אותו מנגנון במוח – אותה אונה עקשנית שמסרבת לשחרר. כולנו אנושיים, כולנו נבהלים לפעמים. אבל סח’בק אומר: הפעם, בואו ננסה לטעות קצת פחות.

נו, מי ייפגע? נתחיל מהפזיזים, למשל אלו עם המינוף, באפט ידידנו קורא להם אלו ששוחים ערומים והכל טוב כשהים שקט אך כאשר הגלים מתחזקים מערומיהם מתגלים. (הוא לא היה בחיל הים הישראלי ולא סיפרו לו שכשגלים מתחזקים חזקים מתגלים). אני שונא מינוף - לפעמים אתה חוגג אך לרוב אתה באבל, בייחוד שהאינפלציה לא מצליחה לרדת למרות כל השיפורים הטכנולוגים והגידול בתוחלת החיים. עוד מועמדים לטעויות הם אלו שפועלים ללא אסטרטגיה וללא טקטיקה מושכלת אלא בצורה אימפולסיבית. אצטט את פיטר פ דרוקר: "אם אינך יודע לאן ללכת, כל תוכנית תתאים".   הפתרון שלי לקחת אחריות על הנכסים של עצמך: הצגתי בעבר, כאן בבלוג, בפוסטים אסטרטגים רבים את זו שאני אימצתי - אסטרטגית השכבות. בקצרה אומר שלכל מטרה בחיים יש שכבה משלה המוגדרת לפי סיכון וטווח. כך שיש שכבת חיסכון לטווח ארוך אשר יכולה ואף רצויה להיות בסיכון גבוה, שכבת חסכון לטווחים קצרים יותר כמו ללימודים או להחלפה בין שתי דירות וכולי למשל סח'בק עומד לחתן בקרוב בן, מה עושים סוגרים סכום יפה לטווח קצר (בימנו זו קרן כספית) כך פותחים שכה ייעודית לכל מטרה וצובעים אותה כדי להפריד מהאחרות. יש גם שכבה קטנטונת, של הימור שם אפשר להשתולל ולתת ביטוי לסחרן היום שבי, רוב השנים אני מפסיד בשכבת ההימור אך במקרה השנה הלך לי יפה. מבחינה טקטית יש גם מה לעשות וגם כאן לא ארחיב כי יש בבלוג פוסטים טקטיים הנותנים ביטוי לדעותיי בתחום. רק אציין שיש לבחור בכל שכבה מנהל/ים מוצר טוב, אמין וזול. התנהלות מושכלת וסיסטמתית שכזו תגרום לתיק ההשקעות שלנו להיות משעממם גם בתקופה בה שוקי ההון מתרסקים ברעש גדול. ציינתי כאן פזיזים, אימפולסיביים וכאלו אשר עובדים סיסטמתית עם כללים שנכתבו עוד לפני המפולת (כללים שכבר עברו כמה מפולות בעבר ולמדו מכך). אז עכשיו תהיו איתי רגע: לצערי גם מבין מי שיעשו הכול נכון וכמו שצריך, יימצאו כאלו אשר ייפלו קורבן לפונוגרפיה הכלכלית ולסרקסטי של התקשורת. פשוט לא יעמדו במתח ויעשו טעויות (ישברו קרנות פנסיה, ימכרו בנמוך יעבירו הכול לחו"ל ועוד ועוד) אין מה לעשות זה קורה סטטיסטית, להרחבה נא עיינו בפוסט מספר 52. לא כלכך נעים לי להגיד אבל חלק ייפגעו פיזית מהסטרס הזה, כבר נתקלתי בלקוחה אשר נפטרה רק עקב הלחץ הזה ומישהו שקיבל התקפת לב רצינית (אך לפחות חי עמנו באושר רק עם פחות עושר) סח'בק ישמח אם אנו נעבור את הסערה הזו לפי הספר. אני מבטיח להיות כאן בבלוג להחזיק לכם את היד ולהקל עליכם להירדם בלילה, רק אל תבקשו ממני לשיר לכם שיר ערש.

בכותרת הפוסט הבטחתי שינוי טקטי שישמור עלינו במפולת המתקרבת. אז הפעם שפר עלינו המזל והבנקים המרכזיים מציעים, כבר תקופה, ריבית חסרת סיכון גבוהה. סחבק משתמש בכספיות כבר כשנה ולא תאמינו - דווקא בשכבת החיסכון לטווח ארוך, מה שבדרך כלל מכיל אצלי מניות. טוב נו, לי אין פומו וזה שהשוק עלה בשנה האחרונה ואני הרווחתי רק 4.5% לא מפריע לי בכלל. אני יכול להחזיק את הפוזיציה הזו לעוד עשור קדימה (או אם טקטית יהיו נפילות חדות בשוק שיוזילו משמעותית את האפיק המניתי) זה מפורט ומנומק בפוסט מספר 48 בבלוג שלי. לסיום, משהו אופטימי – או לפחות עם חיוך ציני בקצה השפתיים. מהמרפסת שלי דרומה אני רואה את מגדלי המשרדים של תל אביב סיטי. בשעות הערב, כשהחלונות שם מוארים, אני תוהה לעצמי: במה לכל הרוחות כל אוכלי החינם האלה עסוקים? הרי אני צריך אוכל, בגדים, ואיזה סיקורסקי UH-60 אחד שישמור עליי מלמעלה – שלא יגיעו נוח’בות לשחוט אותי.

אבל הם? רובם נותני שירותים: סוכני ביטוח, אנשי פרסום, עורכי דין, משרדי ממשלה, מטות של חברות – חגיגה של אקסלים ומצגות. יש גם כמה שממש מייצרים משהו – מדעני סייבר, הייטק, ביוטק – אבל בואו, הם המיעוט.

אז למה אני בכל זאת אופטימי? כי בעוד עשר שנים, חוות שרתים קטנה של אנווידיה תעשה את כל העבודה הזו לבד, והפריון יעוף לשמיים. במילים אחרות: תיק ההשקעות שלי יעלה. (ואל תדאגו – אני דווקא בשורט על אנווידיה כרגע, אבל זה רק בשכבת ההימור, לא באמת רציני).

אז כן, אולי אנחנו בדרך למפולת רצינית, אבל האנושות מתקדמת. לא נחזור למקלות ואבנים – מקסימום נזרוק אחד על המסך כשהבאג הבא של הבינה המלאכותית יקרוס. גילוי נאות אין כאן יעוץ השקעות, כך בכלל לא נראה תהליך ייעוץ, לסח'בק אין רישיון יועץ, כלומר היה וביטלתי - סיפור ארוך תקראו עליו בעמוד הגילוי הנאות של הבלוג. אין כאן שום נבואה אלא תיאור יבש של מצב מחזורי עם מפולת אשר קוראת בערך פעם בעשור. דעתי על אנווידיה היא פרטית והפוזיציה שלי לא מתאימה לכם (כי אני בנוסף מגדר באופציות מכל הכיוונים ועובד על נגזרות תטא וווגא, כך שלא כדאי לכם, הייטקיסטים שלי, להיכנס לכל זה)