91. מה יותר יקר מיהלום? יהלום שהלך לאיבוד
- Dec 29, 2025
- 2 min read
Updated: Jan 4
בשוק ההון יש שתי אקסיומות:
1. השוק עולה לאורך זמן.
2. השוק מאד תנודתי.
טוב, יש עוד הרבה אקסיומות (ריבית דריבית, פיזור, מחיר העמלות, דחיית מס ועוד) אבל שתי אלו הן העיקריות.
כמובן שגם סח'בק מסכים עם שתי האקסיומות. על המשפט הראשון אין לי הרבה מה לומר, כולם מצטטים אותו ובצדק.
אני כאן להזהיר מפני האקסיומה השנייה: רוב הפרשנים והיועצים מתייחסים ברוב המוחלט של דבריהם רק לאקסיומה הראשונה ואז מתקיימת הבדיחה על ההוא שטבע בבריכה שגובה המים הממוצע בה הוא 40 ס"מ.
ארחיב: תמיד אל קו המגמה העולה מצטרפות התנודות החדות. יפים שלי, האם שאלתם את עצמכם פעם מי אלו הקונים הללו כאשר השוק ממש גבוה, רצים לקנות ב FOMO ומי מוכר בייאוש אחרי הקריסה ונכנס ל FOG (Fear, Obligation, Guilt) כאשר השוק כבר ממש זול ומנסה "להציל את מה שנשאר"? התשובה היא ברורה - בני האדם הפעילים בשוק (וגם האלגוריתמים שלנו שנכתבו על ידי המממ בני אדם) אולי רק וורן באפט, אני בכלל לא סגור על זה שהוא אנושי, והשוויצרים אשר אוחזים בחשבונות אבודים ורדומים, מה שאומר שגם הם לא בני אדם. מעטים הם היכולים להימנע מFOMO ו FOG . אנחנו, משקיעים פרטיים, חברות ומוסדיים הם אלו שבמפסידים.
אגב, שני חוקרים ישראלים זכו בפרס נובל על מחקר בנושא (בעצם רק אחד, פרופ' דניאל כהנמן היה בחיים וקיבל את הפרס פרופ' עמוס טברסקי כבר לא היה עמנו בתאריך חגיגי זה) הם טענו ש-FOG גובר על FOMO , כלומר ההנאה מרווח נמוכה מאשר הסבל מהפסד זהה. וזה, הייטקיסטים שלי, הוא הסוד של הפסדינו בשוק.
מלבד כל אלו שמרוויחים קבוע (גוזרי העמלות מניהול כסף של אחרים , בעלי ההחברות בחברות הציבוריות, העובדים אשר מנפיקים להם אופציות/ מניות/ RSU או מה שזה לא יהיה, ומס הכנסה) יש את הרוב המוחלט של המרוויחים אלו שיש להם אסטרטגיה וטקטיקה מובנות ומושכלות. אשר נכתבו מראש, תוך ידיעה ש־FOMO ו‑FOG תמיד יבקרו בשווקים. ומי שמפסיד? זה מי שמתייחס רק לאקסיומה הראשונה – בסגנון סח’בק: מי ששוחה ערום, בלי תכנון מראש, בלי משמעת. או מי שפשוט קרה לו משהו בלתי צפוי, והוא לא היה מספיק חכם “לצפות את הבלתי צפוי”. עם יד על הלב? אם אגיד לכם בוודאות של 100% שאנווידיה תהייה בעוד 10 שנים בשער גבוה מהיום! כדאי לשקול, האם תעמדו בכל הרודיאו הזה שעומד להתרחש:
א. מבחינת החברה עצמה (TPU , מתחרים , עסקאות סיבוביות טאיוון החופשית וכו')
ב. מבחינת גורמים חיצוניים לחברה (מחזורי עסקים, יחסים בינלאומיים -סחר ומכסים, משברים גיאופוליטיים וכו')
ג. מבחינת האינדיבידואל עצמו (חתונה/גירושין, מצב בריאותי, מצב כלכלי/תעסוקתי וכו')
סח'בק חטף ביקורת רבה על התזה הזו ועיקרה " אל תנסה לתזמן את השוק, השוק רק עולה וזהו, נקודה". לביקורת הזו הייתה לי תמיד את אותה התשובה - "השוק תמיד עולה אבל אני לא השוק"
פוסטים רלוונטים, אשר כתבתי עליהם בעבר:
גילוי נאות: הפוסט הנ"ל לא בא במקום ייעוץ השקעות, גם לי היו יהלומים אשר הלכו לאיבוד.
Comments