116. שיטה מהירה ומסתבר שגם הכי יעילה לגשת לדו"ח כספי של חברה ציבורית

נתחיל בהתנצלות קטנה: כיום סח'בק כמעט ולא קורא דוחות כספיים. רוב ההשקעות שלי הן דרך קרן הגידור שלי והיא, אלגוריתמית ולא צריכה להתייעץ עם מי שבנה אותה. בניתי אותה בצלמי ועל פי ניסיוני וכמובן עם עזרת שותפיי. (תודה לאל ותודה לאל-גוריתם) בואו נדבר קצת על קריאת דוחות: אז בעבר דו"ח כספי היתה חוברת לא קטנה. זה הודפס בדרך כלל בבית דפוס, שהיה מונופול של דוחות, בשם דפוס צדוק אשר היה בכיכר המדינה (יצחק רבין היה אז בחיים). הכל היה בגווני אפור, מינמליסטי ומשעמם להפליא. מאז התקדמנו קצת ועברנו לPDF. אינסוף צבעים, גרפים, תמונות, טבלאות ואינפוגרפיקות שימשכו לך את העין. כלומר, כל מה שצריך כדי לגרום לך להתעכב בדיוק על הדברים שהחברה שמחה שתראה ולהחליק באלגנטיות מעל הדברים שהיא פחות ששה שתתעמק בהם. למזלנו המשקיעים, הרגולטור גם שם לב לקונצ' פטנט הזה ודרש מהחברות לצרף לגיליון הPDF הזה גם את אותו הדוח האפרורי והמשעמם שהיה בעבר בחוברת המודפסת. יש כללים של דיווח אחיד בו אי אפשר לגרוע, אבל חשוב מזה, גם אי אפשר להוסיף ולהעמיס חומר. אגב כך זה בכל העולם וטוב שכך.

אז איך סח'בק היה קורא דוח של 500 עמודים? כבר התרברבתי בעבר שאני הייתי אלוף קבוצת כלל פיננסים בלגלול קובץ PDF של כ 500 עמודים ולהגיע הכי קרוב לדו"ח תזרים המזומנים. אגלה לכם מה היה הסוד שלי. פשוט גללתי על סרגל הגלילה לקצת אחרי האמצע (של אותם 500 עמודים) ותוך כדי גלילה, הייתי מחפש את הרגע שבו נעלמים הצבעים, התמונות והגרפים ומופיעים כמה עמודים אפורים עם מספרים. בלי עיצוב, בלי תמונות ובלי סיפורים. שם הייתי עוצר. ולוקח את כל הקופה. לשאר האנליסטים לא היה סיכוי מולי. אנליסטים של נדל"ן היו נעצרים בתמונות של נכסים, המלכודת הכי קלה. אנליסטים של טכנולוגיה היו נעצרים בשרטוטים, שגם הם, בינינו, לא הבינו ממש מה יש שם. ואנליסטים של קמענאות היו אף הם נופלים במלכודות שטמנו להם והיו נעצרים על מפות של רישות סניפים, עוד בדיחה שנקראת בשפה שלהם Same-Store Sales, מיותר לגמרי וסתם מקבל קרדיט.

ועכשיו תזרים המזומנים

יפה, אז הנה הגענו, מיד ללא הסחות דעת, לדו"ח תזרים המזומנים, כמה עמודים בודדים שמספרים את מרבית הסיפור. מציע למי מבינכם שרוצה להתעמק בדוחות, להתחיל כאן. בדרך כלל דקה של קריאה תספיק לקבל החלטה אם בכלל שווה לחזור טיפה אחורה וגם לקרוא את דו"ח הרווח וההפסד והמאזן הכספי. תנו לי לגלות לכם סוד. אחרי שתעיפו מבט בתזרים המזומנים תסננו 50% מהדוחות לארכיון (שלא נאמר פח האשפה)

הכי חשוב לי: CFO : תזרים מפעילות שוטפת, האם חיובי? האם גדל לאורך זמן? האם גבוה או נמוך ביחס לרווח הנקי? כי אמנם רווח חשבונאי זה נחמד אבל מזומן זה מזומן. הון חוזר: Accounts Receivable אם המכירות גדלות ב־10%, אבל הלקוחות גדלים ב־30%, החברה אולי מוכרת יותר אבל עדיין לא גובה את הכסף. זה הסעיף ה"אהוב" ביותר אצלי בדוחות אנווידייה.

מלאי שגדל מהר יותר מהמכירות יכול להצביע על הצטברות סחורה.

ספקים, האם התזרים השתפר בגלל שהעסק השתפר, או בגלל שהחברה "מתחה" את ההון החוזר?

הCapEx: טוב נו, זה הסעיף הכי סקסי לאחרונה. כמה עולה לחברה לשמר את הצמיחה. ואז כמובן FCF Free Cash Flow = CFO – CapEx על הכתב זה אולי נראה לכם המון, אך הפעולות הללו לוקחות פחות מדקה של עבודה לבן אנוש. הנה חסכתי לכם המון עבודה, סיננתם המון חברות לא ראויות. שמחתי לעזור.

גילוי נאות: כפי שצינתי בראשית הפוסט, לאחרונה אני קורא רק מעט דוחות כספיים כרגע רק את של החברות ה"מפומאות" שבהן יש לי שורט. וגם למספרים היפים, שאני מוצא שם, חייב להודות שאני לא מאמין יותר מידי. אני יודע שלצד הציבורי הגלוי לעין, ואשר מדווח ומבוקר, יש גם צד אפל ונסתר של חברות פרטיות בשווים של טריליונים, שאם היו נסחרות בבורסה הן היו בקלות בין העשר הגדולות ביותר בארה"ב. ושם, בצד האפל, מתבצעת, לפחות להבנתי, שריפת המזומנים המטורפת, שאילו היתה נמצאת בצד הציבורי הגלוי לעיין, חברות ענק היו מתרסקות במסחר. לגילוי נאות כללי על סח'בק ניתן למצוא כאן בלינק.