125. מסתבר שתשואות של 5.3% באג"ח ממשלתיות זה נהדר

הייטקיסטים שלי, לאחרונה כולם מדברים על רמת התשואות הגבוהות מידי באגרות החוב. מה כבר לא הספיקו להגיד על זה?

אז מסתבר שיש משהו קטן ששכחו לספר לכם: תשואות גבוהות באג"ח הן לא בהכרח בעיה. לפעמים הן דווקא חדשות מצוינות.

טובות לפנסייה, טובות לתיק ההשקעות אפילו טובות להשקעות חדשות.

תחילה קצת מור"קים, כי בכל זאת הייתי שם.

בשנת 2007 סח'בק קיבל מינוי של איש השקעות בכלל ביטוח, בפוליסות המשתתפות ברווחים. היינו אז הגדולים בשוק ההון וניהלנו בפוליסות אלו כ- 36 מיליארד ש"ח. היום , ג'פטו מעריך, שכלל ביטוח מנהלת באפיק זה כ- 86 מיליארד ש"ח. אבל אז טרם נכנסה התקנה של פנסייה חובה לכל שכיר ולכל עצמאי. זה למעשה היה האפיק חיסכון המוסדי המקובל ולכן הגדול ביותר בשוק. לתפקיד הזה הגעתי מתפקידי כמנהל תיקים לקוחות תאגידים בכלל וקצת נדהמתי בפגישה הראשונה. בועדת ההשקעות כאשר מנו את הסיכונים אחד מהם היה ירידת ריביות. סח'בק, שכבר אז לא תמיד ידע לשמור את מחשבותיו לעצמו, התערב מיד. תיקנתי את הדובר שירידת ריבית זה לא סיכון אלא תמרוץ. אני כמנהל השקעות מחכה שהריבית תרד. זה מתמרץ את הכלכלה, משערך את שווי המניות לשערים גבוהים יותר, מעלה את מחירי הנדל"ן, בקיצור גן עדן.

בחיסכון מוסדי המשחק שונה לגמרי.

זקני כלל דאז, הסו אותי והסבירו לי בנימוס שאל לי להתבוננן בעיינים של מנהל השקעות אשר צריך לספק רווחים קצרי מועד ללקחותיו, כאן זה חסכון מוסדי וכאשר נכנס לקוח מסתכלים על הנכסים הפיננסים שלו לכל תקופת אורך החיים שלו (תרתי משמע, עד שהלקוח ימות) לקרן פנסיה/חסכון מוסדי יש חישובים אקטוארים של תוחלת חיים, קצב גידול האוכלוסיה, משך הזמן בו אותו לקוח יעבוד ומשך הזמן שהוא לא יעבוד ויקבל קיצבה. כמובן שמוסיפים לזה משתנים כלכלים רבים כמו צמיחת התל"ג, אינפלציה ארוכת טווח ועוד שלל נתונים והערכות. לכן בתשואות גבוהות של אגרות החוב קל מאד להבטיח תשואה גבוהה אשר תספק את כל הנדרש כאן. אך אם הריבית תרד, חס וחלילה, יהיו לנו אגרות חוב בעלות תשואה נמוכה ולא נוכל לספק תשואה ללקוחותינו לכל חייהם. נצטרך להכניס סיכון ולהגדיל מניות וזה, גם אם ריווחי, מכניס אי ודאות.

מספר הזהב של המוסדיים.

היה להם שם במוסדיים אפילו מספר זהב 4.86%. זו היתה התשואה שמדינת ישראל הבטיחה להן באג"ח מיועדות. תרצו, אפשר לכנות זאת רשת ביטחון. משמע זוהי התשואה שהמוסדיים צריכים כדי להבטיח את ההתחייבויות האקטואריות נכון לימים ההם (כיום זה 5.15% ) יש לציין שאלו אגח צמודות אז למספר הזה יש להוסיף את האינפלציה כדי לקבל את התשואה הנומינלית, כלומר רק לשם הדוגמא לא 4.86 אלא 6.86. נחזור לחישוב הסיכונים של ועדת ההשקעות: אם אג"ח צמודה לטווח ארוך נסחרה מתחת ל4.86%, אזי אנו בתחום הסיכון ונתחיל לרעות בשדות המניות, אם התשואה עולה מסיבה כלשהיא, נהדר, יש לנו תשואה נאותה לא צריך לרדוף אחר כל מנייה שמבטיחה מהפכה או חלום כלשהו. גם אתם, יפים שלי, אמורים לחשב את התשואה לכל ימי חייכם ולחפש ריביות גבוהות. אז הנה אנו נמצאים בתקופה טובה להשקעות, תהנו ותפסיקו לרדוף אחרי דאטא סנטרים.

אנומליה , מדוע המניות לא מתרסקות?

אז מכל מה שכתבתי כאן, בהנחה שהגופים המוסדיים קובעים את רמות וקצב השווקים כל אדם מן הישוב (יש ברמת גן כיכר בשם כפר הישוב) אמור לצפות שמניות אמורות להתרסק כאשר האג"ח בתשואות גבוהות. אך למרבה הפלא מדדי המניות נמצאים קרוב לשיא כל הזמנים. הטיתי את ראשי ימינה כדי לרכז את כל הIQ שלי במקום אחד והעליתי גורמים שאולי יסבירו את האנומליה הזו:

אפשרות א' עוד לא עברנו את מספר הזהב של תקופתינו שמעליו המוסדיים מוכרים מניות ורוכשים אג"ח.

אפשרות ב' התשואות גבוהות בגלל הנפט. עוד מעט ייפתר הסכסוך במפרץ והנפט יחזור ל60$ לחבית. כמובן שאפשרות זו מתעלמת מהסדר העולמי החדש של דהגלובליזציה וקיצור שרשראות אספקה כי עדיף ביטחון על חשבון יעילות.אפשרות ג' רווחי המניות צומחים מהר יותר מהלחץ שהאג"ח משרה על המכפילים בעיקר בזכות הבינה המלאכותית. סח'בק מכנה זאת רווחים מלאכותיים למשל בפוסט 115.

אפשרות ד' צפי לכלכלה חזקה בעתיד בגלל... נו, ניחשתם הבינה המלאכותית.

אפשרות ה' הגיל הממוצע של מנהלי קרנות הגידור הוא 35 והם בכלל לא יודעים מהן ירידות בשוק. מציע להם לפנות לבינה מלאכותית שתספר להם דבר אחד או שניים בנושא.אפשרות ו' מה זה משנה בכלל, בקרוב עוברים למאדים.

אפשרות ז' כל התשובות לעיל לא נכונות, לכן קוראים לאפשרות זו אפשרות ז'.

הון סיכון גם שם הריבית עושה סדר.

בשולי הדברים רציתי להעלות עוד נקודה פילוסופית. אנו הגענו אליה באוורגרין קרן ההון סיכון בה עברתי עד שנת 2000. כאשר התשואות גבוהות נעשות השקעות טובות יותר. ויש כאן רציונל כי כאשר הריבית אפסית כל שמגגי מגייס כסף ומשקיע אותו בכל מיני פרוייקטים דמיונים וחסרי היתכנות למשל להפוך מטאטאים לרובים. וכאשר הריבית גבוהה המשקיעים לא ישחררו כסף בקלות אלא רק לחברות טובות.

בקיצור, קבלו כלל של סח'בק: לא כל כסף זול הוא הזדמנות, ולא כל כסף יקר הוא אסון.

גילוי נאות: תקנו בזול תמכרו ביוקר. תקנו בזול תמכרו ביוקר.