תקשיבו יפים שלי, יש דברים שהעולם השתנה בהם בקצב מסחרר אבל הבנקים? הם נשארו תקועים איפשהו בין פקס למכשיר ספירה של שטרות. ואם זה עוד איכשהו עבד על דור ה-X והבייבי־בומרס, לדור ה-Z ולדור האלפא זה פשוט לא עובר בגרון.

טוב, לא באמת “גרון” יותר כזה Face ID שלא מזהה אותך.

1. הבנק חי ב-1997, הלקוחות ב-2025

הדור הצעיר רגיל לפתוח חשבון בסטרימינג, להזמין אוכל תוך 8 שניות, ולקבל תשובה מהצ'אט בוט לפני שהוא מסיים לכתוב את השאלה. ובנק? “השאר פרטים ונחזור אליך”. רמז: הם לא יחזרו. ואם כן, כנראה בזמן שאתה כבר בעבודה חדשה.

2. חוויית משתמש של משכנתא: כבד, מסורבל, ולא ברור למה כואב

הזדמנתם פעם לאפליקציה בנקאית ותהיתם למה היא נראית כמו מערכת הפעלה של נוקיה מודל 2004? דור Z רואה כזה מסך וקורא לזה: “Mom, can you come pick me up? I’m scared.”

הם רוצים אפליקציה שמסבירה, מדריכה, מציעה, לא כזו שמרגישה כמו מבחן פסיכומטרי בלי הכנה מוקדמת.

3. שקיפות? או במילים אחרות – למה ירד לי 7.24 שקל עמלה?

הדור הצעיר חי על זמן אמת: כמה הוצאתי? למה? מה זה עושה למחר בבוקר? הבנקים, לעומת זאת, עדיין מדברים בשפה של סעיף 14 תת-סעיף ג’. והבעיה? דור Z לא אוהב להרגיש שעובדים עליו. גם אם זה “רק” 2.90 עמלת פעולה.

4. “יחס אישי” זה לא כשאתה ממתין 40 דקות על הקו

הדור הזה לא קונה את ההיררכיה הבנקאית.לא רוצה “פקיד”.רוצה מישהו שמדבר איתו פשוט, נגיש, בגובה העיניים — ורצוי בלי ניסיון לדחוף הלוואה שהוא לא צריך.

5. הם רוצים ללמוד כסף אבל לא דרך שיעור כלכלה של יום שישי בבוקר

הדור הצעיר דווקא סופר סקרן פיננסית. אבל הם רוצים: משחקיות, כלים אנליטיים פשוטים, ידע שנכנס איפה שהם כבר נמצאים

לא פגישה עם יועץ שמדבר בשפה שאפילו הממ"ח בבנק לא מבין.

6. יש תחרות, והרבה ממנה

הורים שלהם גדלו בעולם של “בנק אחד”, הם גדלים בעולם של: פינטק פה, בנק דיגיטלי שם, ארנק דיגיטלי בכל מקום. אם אתה לא טוב? Swipe left. הלאה. הבנקים עדיין בנויים על תפיסה שעד גיל 40 אין לנו כסף, רק חובות, הם בכלל עושים לכם טובה שמסכימים לעבוד עמכם. אבל לא אתם, הייטקיסטים שלי, לא אתם שהשתחררתם מקבע ביחידה ההיא עם כמה ג'ובות ובנוסף קיבלתם מענק חתימה בחברת הייטק נחמדה שבקרוב תעשה אקזיט. הם לא בנויים לשכמותיכם.

7. ואולי בכלל לא תהיה תחרות

אבל הסיבה הכי קריטית היא שלמרות שבנקים הם החמצן של המדינה. דווקא המדינה תעשה הכל כדי להנשימם ולהחזיקם בחיים: הלקוחות ומקבלי השירות הם לא אנחנו אלא בכלל המדינה. הבנקים מיישמים את חוקי הלבנות ההון וFATCA . הבנקים מנכים מאיתנו מס במקור ומעבירים למדינה. הבנקים מחלקים ירושות על פי רשם הירושות (ליורש עצמו אין שום אפשרות להשפיע על זה) הבנקים רושמים לנו נכסים בטאבו וגם משעבדים אותם כשצריך, הבנקים הם הקבלנים יזמים במשק ובתוקף תפקיד זה הם גם מנשימים את הקבלנים שמלווים על ידם כדי שחלילה לא תהיה ירידת מחיר הנכס. (דמי מזונות גיוס לצה"ל, ועוד ועוד) נו אז אתם, הייטקיסטים שלי, מצפים לשירות ומחיר הוגן? הצחקתם אותם. כאשר פלוני מגיע לבנק ומתמקח על משהו הבנק לא מסתכל רק על פלוני הנחמד אלא גם על כל חבריו - "אם אתן לפלוני הנחה אז הוא יספר לכולם וגם הם ירצו והרי הם כבר לקוחות שלי ואני מרוויח מהם המון" כלומר מבחינת הבנק הנחה (או התייעלות) היא הפסד. בנק תחרותי יחשוב אם אתן לאותו פלוני הנחה אז הוא יספר לחבריו וגם הם יצטרפו אלי - זו מחשבה נכונה, תחרותית, יעילה אך לא קיימת בבנקים הגדולים בישראל. מזכיר לי את מבוא לכלכלה ב' עודף היצרן/עודף הצרכן: חברה תחרותית ממקסמת את ה MC שלה ( Marginal cost ) ומונופול ממקסם את ה MR שלו ( Marginal revenue)

לסיכום הבנקאות תצטרך לעשות “עדכון גרסה”

לא שינוי קטן, אלא ריסט מלא של חוויית המשתמש, השפה, השירות והמהירות. הדור החדש לא מוכן לחכות בשקט. ואם הבנקים לא יתעוררו? יהיו הרבה שחקנים אחרים שייקחו להם את המשחק. אך אל נא תיפול רוחכם זדים ואלפות שלי, אתם הרי דינמיים ויכולים לקפוץ מאפליקציה לאפליקציה, מקרן כספית לביטקויין, מהשקעה בישראל להשקעה בקרנות איריות ללא מס. מה שיעזור לכם זה פשוט, לקבל את התובנה שאתם לא הלקוח ולסמוך רק על עצמכם: שאתם (או הAGI שלכם) תלמדו ותבינו. ואז אף אחד לא יפחיד אתכם אפילו לא עם סעיף 14 תת סעיף ג' ההוא. גילוי נאות: אני בכלל מדור הX